חודש תשרי הוא חודש של חגים, תפילות ומחילות. זהו החודש בו פוקדים הכי הרבה יהודים, ולא רק הדתיים, את בתי הכנסת בישראל ובעולם כולו. קולות התפילה נשמעים מבעד חלונות בשלל נוסחים ועדות ונדמה לפחות שהכל רגוע וחגיגי יותר.
באופן אבסורדי מעט, ככל שזה מגיע לאקוסטיקה – התכנון של בתי כנסת, במיוחד העתיקים יותר, לוקה בחסר. מן הסתם, במרוצת הזמן הידע והנסיון מאפשרים התייחסות פרקטית יותר לעניין האקוסטי, אך הידע הזה לא היה נגיש בעבר הרחוק. מעבר לכך, קיים סוג של מולטי-דיסוננס בתוך בתי הכנסת עצמם – הדיבור מתבסס על הדהוד קצר ואילו התפילה על הדהוד ארוך. קולו של החזן אמור להדהד בכל חלל בית הכנסת, מה גם שהוא עומד בגבו לקהל. קולם של המתפללים עצמם, כמו גם בעזרת הנשים – אמור להבלע על רקע התפילות. כל זה מחייב חשיבה ותכנון נטולי טכנולוגיה חשמלית, כשגם את אחד האלמנטים החשמליים הבודדים בבית הכנסת – המזגנים – גם יש לבודד מרעש.
נדרש תכנון אדריכלי השם דגש על מבנה וצורה בראש ובראשונה: מבנים עגולים, לדוגמה, אינם מתאימים לדרישות האקוסטיות, ויש צורך "לשבור" את הצורה. אחד הפתרונות הוא שילוב של משטחים ישרים, או שימוש בחומרים סופגי רעש, לוחות גבס למיניהם, בדים מחוררים ופאנלים אווריריים. גם הרצפה בדרך כלל תהיה מרופדת בשטיחים בולעי רעש. מנגד, בקירות ניתן להשתמש בחומרים רפלקטיביים (מחזירי רעש) כמו מתכת וזכוכית. משטחים רפלקטיביים ניתן למצוא גם סביב ארון הקודש. את סביבת המזגנים גם מחפים בסופגי רעש כדוגמת מלמין או לוחות סיביים. בנוסף, חשוב לתכנן מראש גם את החיפוי החיצוני של בתי הכנסת. מעבר לעיצוב ולסגנון המבנה – חשוב מאד גם לא להפריע לשכנים במקרה של סביבת מגורים, או לחלופין להמנע מחדירה של רעש במקרה ובית הכנסת ממוקם על ציר תנועה מרכזי.
ממש לאחרונה הסתיים שיפוץ בית הכנסת בברוכין, המשלב חומרים שלנו, וערכי האקוסטיקה נשמרים במקום כערכי הקדושה.
תכנון: א.גבור אדריכלים
לחגים שמחים ותקופות טובות.
