כשכיהן הרב מרדכי אליהו ז"ל כרב הראשי לישראל, הוא הוזמן לסיור ממלכתי בנמל התעופה בן גוריון. אחד ממנהלי נמל התעופה שליווה את הסיור פנה לרב ושאל אותו על מה ולמה אנשים מאמינים הבאים בשאלה הלכתית צריכים לפעול על פי הנחיות הרבנים. "וכי רבנים לא טועים?" שאל אותו מנהל. "כל בני האדם טועים", השיב הרב אליהו, אך "לרבנים יש ידע רחב יותר והם רואים דברים באור שונה". המנהל לא נראה שבע-רצון מהתשובה והמשיך: "אני לא מבין למה לחייב את השואל לעשות את מה שהרב אמר לו". "אין זו חובה אלא בחירה חופשית", ענה הרב, "אך אם תמתין מעט תקבל תשובה".
המנהל המשיך ללוות את הסיור, שהתקדם אל מגדל הפיקוח. שם הוא הסביר על גובהו של המגדל, כבניין בן 15 קומות. בראש המגדל יושבים פקחי הטיסה ומשקיפים על כל מסלולי ההמראה והנחיתה, צופים בתנועה עליהם ומנחים את הטייסים מלמעלה.
"אמור לי רגע", פנה הרב אליהו את אותו מנהל. "אם וטייס בא להנחית את מטוסו ורואה מסלול פנוי, מקבל הנחיה מפקח הטיסה לנחות במסלול אחר – האם יכול הטייס לנחות בכל זאת במסלול שראה בעצמו?"
"חס וחלילה", ענה המנהל. "שדה הראיה של הפקח רחב יותר והוא רואה ומכיר את השטח טוב יותר מכל טייס היושב בכסאו."
"ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר", חייך הרב וענה לו.
הרב מרדכי אליהו היה רב ראשי לישראל ודיין ידוע. אחד הדברים החשובים בפועלו של הרב היה העלאת עצמותיו של החיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי) – היסטוריון ומגדולי הפוסקים בהלכה במאה ה-18, מליבורנו שבאיטליה לארץ.
כשנפטר הרב אליהו, בגיל 81, בשנת 2010, נקבר בהלוויה אדירת משתתפים בסמוך לקברו של החיד"א. מבנה הקברים עוצב על ידי האמן אסף קדרון, שהתעקש על עבודה עברית וסירב להשתמש בשיש איטלקי למצבה. המצבה עצמה נבנתה מאבנים מארבע ערי הקודש, והמבנה המשמש גם כמקום תפילה ועליה לרגל, נבנה עם מבחר חומרים טבעיים של Rollmat. פלצונל המכסה את המתחם, תקרה וגג, עשויים נחושת, מבפנים ומבחוץ.
מדי יום, ובמיוחד במועדים וחגים, עולים מתפללים רבים אל מתחם הקבר, ואנו שמחים על הזכות להיות חלק מהארכיטקטורה במקום.
